זה לא נעים לבקש לחתום על הסכם עם בת או בן שגרים בדירה ששייכת לנו, זה לא נעים לבקש לחתום על הסכם עם הורה או אח שהילוונו לו סכום כסף גדול לפרעון בפרק זמן מוגבל, זה לא נעים לבקש לחתום על הסכם עם מי שאנחנו עומדים להנשא לו ולהקים אתו משפחה… זה לא נעים.
זה לא נעים להציע, לבקש, לערוך או לחתום, אבל זה הרבה יותר לא נעים והרבה יותר בעייתי ומזיק, לגלות שהגיע רגע בו צריך להוכיח למאן דהוא מה באמת הוסכם בינינו , מה התנאים בהם עשינו מה שעשינו.
את ה"לא נעים" אפשר לצמצם או לנטרל בשיח שמדגיש את חשיבות הבהירות והוודאות לשני הצדדים.
את הבעייתיות במועד בו נדרשים להוכיח מה בעצם היה שם, שלא נכתב, קשה מאוד לנטרל בצמצום, מזעור או איון נזקים. והנזק המדובר הוא גם כלכלי אבל גם פירוק משפחה.
מה שכתוב – עוזר להזכיר לזכור ולהוכיח.
אל תכנסו לעסקה משמעותית בלי הסכם ברור וחתום.
אם לא תזדקקו לו, הוא לא יהיה חשוב.
אם תזדקקו לו – הוא יהיה חשוב יותר ממה שחשבתם אי פעם