הרצאות חדשות

צורכי ילדים, חלוקת הנטל וחשבון צורכי ילדים

כשהורים נפרדים נדרשת  (גם) חלוקת מימון הוצאות הילדים ביניהם.

הפרקטיקה השמרנית הנושנה, אשר התבססה גם על המשפט העברי,  הטילה בדרך כלל את מרבית הוצאות הילדים עד גיל 15 על האב ואת ההוצאה לפועל של הרכישות והתשלומים על האם.  הדבר היה קורה  אף אם שכרם היה שווה ואף אם האם השתכרה יותר מהאב. כך האיש העביר מדי חודש לאם ילדיו סכום כסף לצרכי הילדים, דבר שלעיתים יצר תחושה של תשלום לאשה ולא לילדים, קושי בתחושה שהילדים אינם מודעים לכך שגם הוא "קונה להם" דברים, ולעיתים תסכול מההנחה/ חשש  שחלק מהכסף משמש גם את האשה לצרכיה שלה, בעוד הוא מתמודד לעיתים עם חסרון כיס .

 

במסגרת השינויים וההתפתחויות בחברה הישראלית ובמשפט הישראלי (במשפט בעיקר באמצעות פסיקת בתי המשפט), הושפע גם תחום זה.  ונקודת המפנה המשמעותית בביסוס השינוי  היה (לדעתי) פסק דינו של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15.

אמנה להלן את ההתפתחויות המשמעותיות (לדעתי)  לענייננו:

תפקוד האב במשפחה משתנה ואבות רבים משמשים הורה מטפל  עם האם ואף כמטפל עיקרי כשהאם מטפל משני.

במשפחות רבות שני ההורים עובדים ומפרנסים וצורכי המשפחה נגזרים מהכנסות שניהם.

ישנן לא מעט נשים המשתכרות משכורות זהות או גבוהות משל אבי ילדיהן.

במשפחות חד מיניות   הכללים הישנים אינם נותנים מענה.

אבות מבקשים לשהות עם ילדיהם  זמן משמעותי ולתת להם בית מקביל לביתם אצל האם. ישנן גם אמהות המבקשות זאת . חלוקה כזו  תאפשר  לשניהם להמשיך  לפתח קריירה, להתפנות לעצמם וגם לשמור על קשר  הורי משמעותי.

ערעור יסודות חזקת הגיל הרך – חזקה זו הטילה בחוק את האחריות ההורית על ילד עד גיל 6 לאם, אלא אם היו סיבות שלא לעשות כן. החזקה  נמצאת על המדוכה,  תחת מתקפה או הגנה, ובתהליך שינוי.

מבע"מ 919/15 יצאה אמירה חד משמעית ומפורשת: זוג הורים לילדים מעל גיל 6 , אשר חולקים ביניהם זמני שהות שווים על ילדיהם ואשר הכנסותיהם זהות, יחלקו בצורכי ילדיהם בחלקים שווים.

כך יישא כל אחד בהוצאות הבית ואחזקתו בעצמו ושאר ההוצאות יחולקו בחלקים שווים.

עולם המשפט והמשפטנים, כמנהגו, גוזר מסקנות ומנסה ללמוד על  השלכת חלוקת נטל צורכי הילדים על כל המשפחות האחרות, אלה שילדיהן מתחת לגיל 6, אלה ששכרם בפער כזה או אחר, אלה  שאינם חולקים בזמני השהות עם הילדים ובאחריויות בחלקים שווים.

כשלעצמי אומר, שההגיון והשכל הישר מחייבים שהוצאות הילדים יחולקו בין ההורים על פי פערי הכנסותיהם ופערי זמני האחריות על הילדים.

נפריד בין :

צרכים תלויי שהות – הנגזרים ומהווים חלק מהמגורים : שכירות/משכנתא, חשמל מים, ארנונה, מזון ומוצרי נקיון,   טכסטיל, אינטרנט וכד'  :   אם נסכים על סך ההוצאות האלה של הילדים בשני הבתים יחד, הרי שכל אחד צריך לשאת בחלק היחסי של הסכום הכולל על פי יחס ההשתכרות בין ההורים, את ההעברות יש להתאים לחלק היחסי  ביחידות זמן קבועות, שכל הורה נושא באחריות על הילדים.

צרכים אחרים – אלה הנגזרים מצורכי חיי הילד ואינם קשורים לבית מגוריו או לחלוקת הזמנים בין הבתים : שכר לימוד,  ספרי לימוד, חוגים, בגדים ונעליים,  הוצאת דרכון , מיסי תנועות נוער, הוצאות  מיוחדות חריגות או חד פעמיות ועוד, הכל  בהתאם לצורך מוכר וידוע בתוספת  הסכמות. צרכים אלה יש להם מחיר אשר נקבע על ידי ספק חיצוני , והם צריכים להיות מחולקים בין ההורים על פי יחס השתכרותם.

כשמדובר בצרכים שאינם תלויי שהות ואשר אינם מתערבבים בצורכי ההורים (מזון וחומרי ניקוי נקנים במרוכז ומשמשים את כל בני הבית), ניתן למנות הורה מרכז לכל תפקיד או לפתוח חשבון צורכי ילדים.

חשבון צורכי ילדים הוא חשבון אליו  מפקיד כל הורה את הסכום המוסכם על פי יחס המשכורות לצרכים שאינם תלויי שהות ומחשבון זה הם משולמים . כך ישנו פיקוח ומעקב וגם תחושת שיתוף והשתתפות של שני ההורים.  לחשבון כזה נהוג להפקיד גם קצבת הילדים ומענק החינוך וכל הטבה אחרת בגין קטינים שהוריהם פרודים,  וכך נמנעת תחושת קיפוח ומחלוקת ביחס להטבות אלה.  חשבון כזה מצריך פירוט כללי ההתנהלות ופתרון בעיות. קיומו מצריך שיתוף פעולה והדדיות , וכאשר זה מצליח,  הוא משמש מענה מיטבי לתפקוד של שני ההורים בצורכי הילדים השוטפים.

 

כשליש מהמשפחות בישראל עוברות הליך פרידה.

במשפחות רבות ישנם ילדים קטינים.

מימון צורכי הילדים מקופות והכנסות נפרדות הוא סלע מחלוקת .

בירור צורכי הילדים ההכרחיים, ההסכמות על צרכים נוספים,  הצרכים שהם תלויי שהות ואלה שאינם,  חלוקת הזמנים בין ההורים ופערי ההכנסות ביניהם יאפשרו להגיע להחלטה מבוססת הגיון ומציאות של משפחה ספציפית על פי מאפייניה ונסיבותיה.  

 

 

 

הסכמים בין בני משפחה

זה לא נעים לבקש לחתום על הסכם עם בת או בן שגרים בדירה ששייכת לנו, זה לא נעים לבקש לחתום על הסכם עם הורה או אח שהילוונו לו סכום כסף גדול לפרעון בפרק זמן מוגבל, זה לא נעים לבקש לחתום על הסכם עם מי שאנחנו עומדים להנשא לו ולהקים אתו משפחה… זה לא נעים.
זה לא נעים להציע, לבקש, לערוך או לחתום, אבל זה הרבה יותר לא נעים והרבה יותר בעייתי ומזיק, לגלות שהגיע רגע בו צריך להוכיח למאן דהוא מה באמת הוסכם בינינו , מה התנאים בהם עשינו מה שעשינו.
את ה"לא נעים" אפשר לצמצם או לנטרל בשיח שמדגיש את חשיבות הבהירות והוודאות לשני הצדדים.
את הבעייתיות במועד בו נדרשים להוכיח מה בעצם היה שם, שלא נכתב, קשה מאוד לנטרל בצמצום, מזעור או איון נזקים. והנזק המדובר הוא גם כלכלי אבל גם פירוק משפחה.
מה שכתוב – עוזר להזכיר לזכור ולהוכיח.
אל תכנסו לעסקה משמעותית בלי הסכם ברור וחתום.
אם לא תזדקקו לו, הוא לא יהיה חשוב.
אם תזדקקו לו – הוא יהיה חשוב יותר ממה שחשבתם אי פעם

מזונות ילדים

מזונות ילדים הוא הסכום שהורים משלמים לצורכי ילדיהם. כשנפרדים עולה ההכרח להסדיר את אופן מימון צורכי הילדים.

נהוג להסכים על רכיב חודשי קבוע המועבר מהורה אחד לשני וברכיב הוצאות המשולמות בעת קיומן בלבד (כגון: משקפיים, חוג, מסע לפולין …).

בחוק הישראלי כללים שונים לבעלי דין אישי ולחסרי דת/
החוק מורכב ואינו נוקב בסכום או נוסחא חד משמעית וברורה לחישוב מזונות הילדים שמחריף ומעצים את המאבק בין בני זוג בפירוד.

רכיבים  מומלצים לקבלת החלטה מושכלת הם: הכנסות כל אחד מההורים, סך הוצאות הילדים ההכרחיות וסך הוצאות הילדים הנוספות, חלוקת זמני השהייה של הילדים בין בתי ההורים וההורה שאחראי על רכישה או תשלום לצורך מוסכם או הכרחי.

יש להתחשב במענקים, הנחות ותשלומים שניתנים בגין הילדים. לקבוע מי מעביר למי כמה, מתי, עד מתי ובאיזה אופן ואיך מתעדכן הסכום אם בכלל.

שינויים וחידושים באופן התחלת הליך גירושין

בחודש יולי 2016 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות במשפחה, שיש המכנים אותו בטעות גישור חובה.

החוק מחייב בני זוג המעוניינים להתגרש, ואשר לא פנו באופן עצמאי לגישור בניית הסכמות או גירושין בשיתוף פעולה , להגיש "בקשה לישוב סכסוך" לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, ולהגיע לפגישת מידע הכרות ותיאום עם עובד יחידת הסיוע , שהוא עובד סוציאלי העובד בערכאות אלה.

החוק לא מאפשר  לבני הזוג להגיש תביעות קודם ל 1-4 פגישות ביחידת הסיוע.

הפגישות ביחידת הסיוע נקראות פגישות מהו"ת = מידע הכרות ותיאום. מטרתן להכיר את המשפחה ומאפייניה הראשוניים, לתת מידע על הדרכים בהן אפשר להתנהל  ולנהל את הגירושין מחוץ לבית המשפט, ובמידת הצורך והמוכנות לתאם הסדרי ביניים ראשוניים. , להמליץ על ההליך המתאים , ובכלל זה: גישור, גירושין בשיתוף פעולה או טיפול.

ויובהר: הפגישות ביחידת הסיוע הן חובה, אבל לצדדים הפונים יש זכות, בפרקי הזמן הקבועים בחוק, לסרב להליך המוצע ולהגיש תביעות ולהתנהל בהליך משפטי לעומתי רגיל. אין לאף גורם  הרשאה  או יכולת לכפות גישור או כל הליך חוץ משפטי אחר.

המטרה היא ליצור תקופת ביניים במהלכה תהא   לצדדים הזדמנות לשקול להכיר ולחשוב  מה הכי טוב להם ולילדיהם, אילו אפשרויות נוספות ישנן ומה היתרונות והחסרונות של כל דרך, כך שיבחרו בהליך שיהא פחות דורסני ויותר משתף פעולה ומאפשר הדברות, ובעיקר במה שהכי מתאים להם.

על פי בקשתם יוכלו לקבל רשימת מגשרים, מייצגים בגירושין בשיתוף פעולה ו/או מטפלים  אשר עונים לקריטריונים שנדרשו לצורך הפנית  משפחה מבית המשפט.

החוק מפרט סעדי ביניים ובקשות דחופות שניתן להגיש לבית המשפט תוך כדי תקופת פגישות המהו"ת, ומאפשר לצדדים  גם התיעצות עם עורכי דין מטעמם ואף  שיתופם בפגישות החל מהפגישה השניה.

מי שירצה להתנהל בתביעה רגילה יוכל בחלוף הליך המהו"ת והזמנים המפורטים בחוק  להתנהל בתביעה רגילה כפי שהיה בעבר.

תקוותם של עורכי הדין לדיני משפחה העוסקים בגישור וגירושין בשיתוף פעולה היא:   שיותר משפחות יבחרו בהליך הגישורי הסכמי לסוגיו. הליך זה , לדעתנו,  יהא לטובת המשפחה והילדים ויאפשר בניית דרכי הדברות גם לאחר הגירושין,  בעיקר בכל הקשור לילדים,  במטרה לצמצם את השבר והמשברים שיכולים לנבוע מהגירושין, ולאפשר המשך תפקוד מיטבי.

 

שינוי בגישה ובמונחים בהורות לאחר גירושין

עולם דיני המשפחה  עובר שינויים  שהם תמונת ראי או תוצר של שינויים חברתיים ותרבותיים.

מושגים כמו "חזקת הגיל הרך" – המעניקה עדיפות לאם בקבלת אחריות על ילדים עד גיל 6, מונחים כמו משמורת והסדרי שהייה –  אשר היו הכותרות לקביעת  חלק מחלוקת התפקידים ההורית לאחר הגירושין הולכים ונעלמים.

 

החברה הישראלית עוברת תמורות. במגזרים רבים חלוקת התפקידים בין ההורים במשפחה  היא שיויונית, החלוקה המסורתית של בן זוג מפרנס ובן זוג ביתי הולכת ונשחקת, ובקבוצות רבות אנו פוגשים אבות המעורבים בשגרה וטיפול בילדים  כמו האמהות ואמהות אשר מהוות חלק מפרנסת המשפחה כמו האבות.

ילדים גדלים במשפחות בהן שני ההורים עובדים ומפתחים קריירה, שני ההורים מבשלים, מכבסים, מתפעלים את אחזקת הבית, מטפלים בתינוקות, בילדים, מעורבים בהסעות, שהייה  ב עתות חירות וכל תפקיד אחר.

כך הולך ותופש מקום בהדרגה שינוי מונחים: מונח המשמורת והסדרי הראיה (שטוענים כנגדו גם את הטענה כי שאול מעולם הרכוש והפלילים)  מפנים מקומם לאחריות הורית וחלוקת זמני שהות בין ההורים.  האחריות ההורית המשותפת הולכת ותופשת חלק נכבד בהסדרי ההוריות לאחר הגירושים.

ילדים לנים בבתי שני הוריהם וחווים הורות משמעותית של אב ושל אם בנפרד אך בלי לאבד ולהחסיר אחד מהם. הורים זוכים להמשיך הורותם הפעילה המשמעותית גם לאחר הגירושין ואף לשנות חלוקת תפקידים עקב השינוי בקשר הזוגי.

הבסיס לקבלת ההחלטות היא : "טובת הילד".

מטבע הדברים ישנם חילוקי דעות מהי טובת הילד, ואלה לעיתים מונעים מאינטרס צר סובייקטיבי ולא מטובת הילד כשלעצמה.

עם זאת משפחות רבות משכילות להגיע להסכמות שימנעו מילד או הורה ויתור, אבדן וחסר של השני ויאפשרו לילדים  לשמור על בטחון וקשר עם שני הוריהם ולאבות לשמור ולהגן על הורותם  בלי לאבד את כולה לאמהות.

בצד המעבר לאחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות ישנן נגזרות נילוות של השפעה על מימון צורכי הילדים, שימור מקומות מגורים קרובים לאחר הפירוד ותקשורת בין ההורים בקשר לילדיהם, ועוד. אלה אולי פוגעים בחופש ובעצמאות של כל הורה  לאחר הגירושין אך מגנים על מקומו של כל הורה בחיי הילד.

השימוש במונחים הללו, כמו גם הפעלתם הלכה למעשה כאופציות מועדפות  לאחר פרידה בין הורים, הם המפתח לחברה טובה יותר ולילדים מאושרים יותר, כמו גם  להכרה בשינוי החברתי תרותי שמתרחש כאן. רק במקרים בהם זה אכן מתאים ואכן  רוצים בכך.

גישור וגירושין בשיתוף פעולה  הם דרך המלך להסדרים  אלה על כל רכיביהם המפורטים .

 

 

חלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג – חידושים ושינויים

"החוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו" משנה את תמונת חלוקת הנכסים הפנסיוניים.

אחד הנכסים לחלוקה בין בני זוג בעת הפירוד הוא נכסים פנסיוניים שנצברו במהלך החיים המשותפים.

מבלי להיכנס למורכבות החשבונאית- המשמעות היא שנעשית הערכה של שווי כלל הנכסים הפנסיוניים של שני בני הזוג, מחושב החלק שצריך לקבל כל אחד, ובהתאם נקבע האחוז אותו זכאי יהיה לקבל האחד מהשני כשיש פערים בגודל הנכסים.

הסכומים אמורים להשתלם רק כשהנכס הופך נזיל – בנקודת היציאה לפנסיה, שהיא לעיתים מרוחקת שנים רבות ממועד הפרידה. עד למועד זה היה הנכס נשאר ע"ש בן הזוג החבר בקרן ובשליטתו, ולשני לא היתה זכות כלפי הקרן אלא כלפי בן הזוג לשעבר, על כל המשתמע מכך.

זאת ועוד, בן הזוג הזכאי לקבל תשלומים היה נשאר תלוי בצעדים ופעולות שיכול לעשות מי שהוא בעל הנכס, אשר יכולים להשפיע על הסכומים שיהיו בבוא העת מהם יקבל הזכאי את חלקו. ולעיתים, כשמדובר בביטוח פנסיוני מסוג מסוים,  היה חשוף לסיכון של אבדן כספו עקב מותו של בן הזוג לשעבר, אשר עם מותו אבדה הזכות לקבלת כספי ביטוח פנסיוני.  אם לא די בכך, ככל שיש   בן/בת זוג   חדש/ה לבן הזוג לשעבר , היא/הוא  תקבל את הזכויות בדמות קצבת שארים, בעוד מי שעימה נערך האיזון היתה מאבדת את חלקה.

מה השתנה?

החוק החדש מאפשר לבן הזוג הזכאי לפנות לגוף המנהל את הנכס הפנסיוני בדרישה לחלץ את החלק שנפסק לזכותו ולרשום אותו בנפרד  ועל שמו בלבד. כך חלקו יישמר כמות שהוא, במועד התחלת התשלומים הוא יקבל את חלקו ישירות מקרן הפנסיה ללא תלות במצבו או פעולותיו של בן הזוג לשעבר. במקרים מסויימים ניתן אף, לאחר שיקול דעת בדבר המשמעות והעלות, להגן על הזכות לחלק יחסי בקצבת שארים כחלופה לכספים הפנסיוניים.

בני זוג בהליכי פירוד אשר מחלקים נכסים פנסיוניים באופן בו התשלומים יעשו רק כשיתחילו להשתלם הכספים, מוגנים היום יותר מבעבר.
עם זאת יעוץ משפטי ואקטוארי הם הכרח כדי להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה מושכלת.

גישור בסכסוכי גירושין

נקודות למחשבה על סכסוך משפחתי ואופן ניהולו

לפרטים נוספים

הסכמים ייחודיים למשפחה והשפעתם על מערך זכויות וחובות במשפחה:

כתובה, הסכמי ממון, צוואות,  תעודת זוגיות, הלוואות הורים ילדים/ילדים הורים,. כיצד, מתי, תכנים.

רקע להרצאות בתחום דיני המשפחה

משפחה היא התקשרות חוזית, שותפות ועסק בעל היבטים כלכליים ואמוציונאליים.
המדובר במבנה חוזי ייחודי המתפתח עם הזמן ומרחיב את סעיפיו מתוך אירועי החיים המהווים את ה"ראיות" לקיומן של התחייבויות, כוונות, הסכמות וכו'.

לפרטים נוספים

צוואות וירושות

מוות בתוך המשפחה הוא משבר רב פנים.

בנוסף למשברים הרגשיים הוא מביא לשינוי ביחסי הכוחות בתוך המשפחה ומשנה את מערך הזכויות והחובות בתוך המשפחה.

לפרטים נוספים