אל הדרכים העומדות בפני בני זוג המבקשים להתגרש, והמחפשים דרך של שיתוף פעולה מחוץ לבית המשפט  הצטרף הליך "גירושין בשיתוף פעולה" או  "Collaborative Divorce".

מדובר בגישה חדשה בישראל המנסה לתת מענה לזוגות אשר מעוניינים להידבר ביניהם, אך הגישור מעורר בהם הסתייגות מכיון שהם מרגישים צורך באדם המייצג אותם ורק אותם, אשר יסייע להם לעמוד ולהתמודד מול הצד השני ויוכל לייעץ להם משפטית.

בהליך זה מיוצג כל צד ע"י עו"ד מטעמו  וניתן לשלב מטפל  לכל אחד מבני הזוג כדי לסייע בהתמודדות עם מצבי משבר בהליך ובהשתתפות. עוד, לפי הצורך, ניתן לשלב  מומחה פיננסי או מומחה ילדים.

ההליך מתנהל כשכל אחד מיוצג  עו"ד מטעמו אך ה"ישיבות" והדיונים מתנהלים מחוץ לכותלי בית המשפט ובין הצדדים ועורכי הדין, כשעל המדוכה הסכמות ב סוגיות הטעונות הכרעה כשהמטרה היא טובת המשפחה בפירוד ולאחריו, טובת הילדים וטובתם של הצדדים. כל הצדדים המעורבים מורשים לעבוד בשיתוף פעולה  בדרך להסדרת כללי הפירוד והפירוק של התא המשפחתי.

המפגשים יכולים להיות עם שני משתתפים , ארבעה משתתפים ואף ששה משתתפים, לפי הסוגיות, הצרכים וההסכמות של בעלי הדין.

תפקידם  של עורכי הדין, וההרשאות הניתנות להם בהליך, מאפשרות התחשבות  גם  בצרכיו של הצד השני ולא רק באלה של  הלקוח שלהם.  ההסתכלות היא על מבנה המשפחה הרחב,  תוך הגנה על האינטרסים והזכויות של הלקוח שלהם. הכשל המאפיין לעיתים גישורים, בהם מערכות יחסים היררכיות מועתקות לחדר הגישור ומשתמרות במו"מ המנוהל בין בני הזוג,  מקבל כאן מענה. גם תחושת חוסר הנוחות שמפתחים יריבים משפטיים בהעדר מישהו לא ניטראלי להתייעץ איתו, מקבל מענה.

עורך הדין אמון על שמירת האינטרסים של לקוחו. פשרות ייעשו מתוך הבנה הסכמה ומודעות ולא מתוך חולשה או דגם קבוע של מערכת יחסים.

בסופו של יום מתגבש הסכם המובא לאישורו של בית המשפט ומהווה פסק דין לכל דבר ועניין.

ההליך יקר יותר מגישור ועלותו תלויה גם  במספר אנשי המקצוע המשולבים בו.

ההליך זול יותר מניהול תיק בבית המשפט, קצר יותר ממנו ומאפשר  שיקול דעת ענייני סובייקטיבי למשפחה ובניית  הסכם המתאים לצדדים, בכפוף למגבלות הדין.

עורכי הדין המוסמכים להליך הם עורכי דין שעברו הכשרה והסמכה ע"י ארגון הגירושין בשיתוף פעולה. לתורך ניהול ההליך צריכים שני הצדדים להסכם להליך, לחתום על מסמכים  מתאימים ולהיות מיוצגים ע"י עורכי דין הפועלים בדרך זו.

מדובר בשינוי גישה הן של בני זוג בפירוד – המבינים את היתרונות של ניהול הליך בשליטה שלהם, קביעת הסוגיות ופרטיהן ולקיחת האחריות על התוצאה, והן של עורכי הדין המצופים לגישה המחייבת הסתכלות על מערך המשפחה כולו וגם על בן הזוג השני כמי שיש להתחשב גם בצריכם שלו כדי להגיע לפתרון כולל ראוי ויעיל.