מאמרים חדשים

מזונות ילדים

מזונות ילדים הוא הסכום שהורים משלמים לצורכי ילדיהם. כשנפרדים עולה ההכרח להסדיר את אופן מימון צורכי הילדים.

נהוג להסכים על רכיב חודשי קבוע המועבר מהורה אחד לשני וברכיב הוצאות המשולמות בעת קיומן בלבד (כגון: משקפיים, חוג, מסע לפולין …).

בחוק הישראלי כללים שונים לבעלי דין אישי ולחסרי דת/
החוק מורכב ואינו נוקב בסכום או נוסחא חד משמעית וברורה לחישוב מזונות הילדים שמחריף ומעצים את המאבק בין בני זוג בפירוד.

רכיבים  מומלצים לקבלת החלטה מושכלת הם: הכנסות כל אחד מההורים, סך הוצאות הילדים ההכרחיות וסך הוצאות הילדים הנוספות, חלוקת זמני השהייה של הילדים בין בתי ההורים וההורה שאחראי על רכישה או תשלום לצורך מוסכם או הכרחי.

יש להתחשב במענקים, הנחות ותשלומים שניתנים בגין הילדים. לקבוע מי מעביר למי כמה, מתי, עד מתי ובאיזה אופן ואיך מתעדכן הסכום אם בכלל.

הסכם ממון – נקודות למחשבה – ציפי המרמן עורכת דין ומגשרת

 

 

הסכם ממון הוא הסכם בכתב צופה פני  עתיד,  שנועד לקבוע כללים לחלוקת רכוש  או שוויו בין בני זוג במקרה של תום הזוגיות. הסכם ממון  יכול  להיעשות  בין בני זוג נשואים או בין החיים יחד כבני זוג ללא נישואים.

אישור הסכם  בין בני זוג נשואים חייב תוקף  בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי,  אלא אם אושר  לפני הנישואין על ידי נוטריון או  רושם הנישואין ,  או  במהלכם על ידי רושם הנישואין.

אישור הסכם בין בני זוג שאינם נשואים  ניתן   אך אין חובה לבקש אישורו של בית המשפט.

נוסח  הסכם ממון חשוב שיהא בשפה בהירה וברורה.

תוכן ההסכם  צריך  שיכלול את  עקרון השיתוף או ההפרדה לרכוש שהביא כל אחד עימו מלפני הזוגיות,  ולרכוש שייצבר במהלך הזוגיות. חשוב להתייחס  לרכוש שקיים מלפני הנישואין ויש  בו צבירה במהלכה דוגמת:  קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות תכניות חסכון, משכנתא על דירת מגורים והחזרי הלוואות.

אם יש  דירת מגורים יש  לציין את ההסכמה לגביה בהתייחסות נפרדת, מיוחדת ומפורטת.

ככל שמעוניינים בהסדר לאחר מוות השונה מההסדר בחוק הירושה, מומלץ גם צוואה .

ודוק: זכויות בן זוג ברכוש  מכוח הסכם ממון או מאפייני הזוגיות  עלולות להשפיע מהותית  על היקף העזבון, כלומר  לשנות את  מה שיעבור ליורש/ים  על פי דין או על פי צוואה.   מומלץ לשקול רכיב זה בעריכת  הסכם ממון ו/או צוואה.

 

 

שינויים וחידושים באופן התחלת הליך גירושין

בחודש יולי 2016 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות במשפחה, שיש המכנים אותו בטעות גישור חובה.

החוק מחייב בני זוג המעוניינים להתגרש, ואשר לא פנו באופן עצמאי לגישור בניית הסכמות או גירושין בשיתוף פעולה , להגיש "בקשה לישוב סכסוך" לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, ולהגיע לפגישת מידע הכרות ותיאום עם עובד יחידת הסיוע , שהוא עובד סוציאלי העובד בערכאות אלה.

החוק לא מאפשר  לבני הזוג להגיש תביעות קודם ל 1-4 פגישות ביחידת הסיוע.

הפגישות ביחידת הסיוע נקראות פגישות מהו"ת = מידע הכרות ותיאום. מטרתן להכיר את המשפחה ומאפייניה הראשוניים, לתת מידע על הדרכים בהן אפשר להתנהל  ולנהל את הגירושין מחוץ לבית המשפט, ובמידת הצורך והמוכנות לתאם הסדרי ביניים ראשוניים. , להמליץ על ההליך המתאים , ובכלל זה: גישור, גירושין בשיתוף פעולה או טיפול.

ויובהר: הפגישות ביחידת הסיוע הן חובה, אבל לצדדים הפונים יש זכות, בפרקי הזמן הקבועים בחוק, לסרב להליך המוצע ולהגיש תביעות ולהתנהל בהליך משפטי לעומתי רגיל. אין לאף גורם  הרשאה  או יכולת לכפות גישור או כל הליך חוץ משפטי אחר.

המטרה היא ליצור תקופת ביניים במהלכה תהא   לצדדים הזדמנות לשקול להכיר ולחשוב  מה הכי טוב להם ולילדיהם, אילו אפשרויות נוספות ישנן ומה היתרונות והחסרונות של כל דרך, כך שיבחרו בהליך שיהא פחות דורסני ויותר משתף פעולה ומאפשר הדברות, ובעיקר במה שהכי מתאים להם.

על פי בקשתם יוכלו לקבל רשימת מגשרים, מייצגים בגירושין בשיתוף פעולה ו/או מטפלים  אשר עונים לקריטריונים שנדרשו לצורך הפנית  משפחה מבית המשפט.

החוק מפרט סעדי ביניים ובקשות דחופות שניתן להגיש לבית המשפט תוך כדי תקופת פגישות המהו"ת, ומאפשר לצדדים  גם התיעצות עם עורכי דין מטעמם ואף  שיתופם בפגישות החל מהפגישה השניה.

מי שירצה להתנהל בתביעה רגילה יוכל בחלוף הליך המהו"ת והזמנים המפורטים בחוק  להתנהל בתביעה רגילה כפי שהיה בעבר.

תקוותם של עורכי הדין לדיני משפחה העוסקים בגישור וגירושין בשיתוף פעולה היא:   שיותר משפחות יבחרו בהליך הגישורי הסכמי לסוגיו. הליך זה , לדעתנו,  יהא לטובת המשפחה והילדים ויאפשר בניית דרכי הדברות גם לאחר הגירושין,  בעיקר בכל הקשור לילדים,  במטרה לצמצם את השבר והמשברים שיכולים לנבוע מהגירושין, ולאפשר המשך תפקוד מיטבי.

 

איזון פנסיה ותשלומי פנסיה מוקדמת בגירושין

פסק דינו 5595-02-12 של סגן הנשיא לענייני משפחה כב' השופט זגורי עוסק באיזון משאב הפנסיה בין בני זוג בגירושין, תוך התייחסות לרכיב הפנסיה המוקדמת בסיטואציה בה ישנו פער זמנים משמעותי (13 שנים) בין מועד התחלת תשלום הפנסיה המוקדמת של האחד ליציאה לפנסיה של השני .
סיפורם של בני הזוג מעלה שוב את הקשיים הרבים הטמונים באיזון של נכס ייחודי זה.פנסיה/ביטוח פנסיוני
אנשים מפרישים לביטוח פנסיוני מרבית שנות עבודתם על פי חוק , מתוך שכרם ובהתבסס עליו. ההפרשה נועדה להבטיח שבצאתם לגמלאות בגיל הקבוע לפנסיה יהיו להם עתודות כלשהן למימון צורכי קיומם בהעדר הכנסה מעבודה. גודל ההפרשות (וגודל הקצבה בעת הפרישה) הם פונקציה של השכר, כך שמי שמרויח יותר בדרך כלל יפריש יותר לפנסיה ויקבל תשלומים גבוהים יותר בעת יציאתו לגמלאות.
מרבית המקורות הפנסיוניים מבוססים על תכנית ביטוחית לפיה אדם יקבל קצבה חודשית לאורך תקופת החיים שלאחר העבודה. מוות מוקדם והעדר שארים זכאים יאיינו את התשלומים.
איזון הפנסיה בגירושין
פנסיה הוכרה בפסיקה, ובהמשך בחקיקה , כמשאב לאיזון בין בני זוג בפירוד.
מקור חיוב האיזון הוא בתפישה כי החסכון לפנסיה נגרע במהלך החיים המשותפים מהקופה המשותפת כדי לחזור אליה כמשאב משותף לקיום שניהם בגמלאות, ולכן שייך לשני הצדדים. בנוסף לבני הזוג קיים משק העבודה המשתמש מעת לעת בהסדר פנסיה מוקדמת. זהו הסדר בו בתנאים שונים ומסיבות שונות עוזב אדם את עבודתו קודם לגיל הפנסיה הקבוע בחוק, ומקבל תשלום חודשי, הנקרא "פנסיה מוקדמת" כחלופה לשכר העבודה. תשלומים אלה הם מעין חלופה לשכר עבודה אך אינם יצברו לו זכויות ונקודות לתשלומי הפנסיה העתידיים בגיל הפנסיה לפי חוק.
בני זוג יכולים לוותר הדדית האחד לשני על החלק בזכויות של האחר.
בני זוג יכולים להסכים על סיום ההתחשבנות בעת הפירוד למרות שקופת הפנסיה אינה נזילה. בדרך זו מחושב החלק המגיע למי מהצדדים באיזון בין שתי הפנסיות, מהוון למועד התשלום, משולם וההתחשבנות על נכס זה מסתיימת בעת הפירוד.
בהעדר ויתור מפורש על החלק בזכויות של האחר ו/או על תשלום הסכום שבזכות בעת הפירוד מנכסים אחרים: יחושב הסכום שנצבר בתקופה המשותפת, וחלקו של כל אחד בפנסיה של השני ישולם בעת יציאתו של השני לגמלאות ומתוך התשלומים שיקבל.
אליה וקוצים רבים בה:
במרבית קרנות הפנסיה לא ניתן כיום לרשום ולהבטיח את זכותו של אחר בקרן מכוח הסכמה, וכך נותרת הזכות והקרן על כל מאפייניה לבעל קרן הפנסיה הקרוי "עמית".
העמית יכול לשנות את הקופה המנהלת את הקרן במהלך השנים מסיבות שונות, ובדרך כלל כדי לנסות ליצור תשואה עתידית גבוהה יותר, אך עלול גם בפעולות אלה לצמצמה.
העמית עלול ללכת לעולמו קודם למועד תשלום הפנסיה או בסמוך לאחר תחילת זכאותו לתשלומים.
העמית יכול בעת יציאתו לגמלאות לעבוד במקביל לקבלת קצבת הפנסיה ולהחליט מי מההכנסות תיחשב ההכנסה העיקרית לצורכי מס. בהעדר התיחסות מפורשת בהסכם הוא יכול להשפיע על הסכום שיקבל בן זוגו לשעבר מהקרן.
יש לשים לב:
משהוסכמו ובוצעו ההתחשבנויות הכספיות בין בני הזוג בדרך של היוון, איזון ותשלום הכספים כולם בתום הקשר ללא תלות למועד נזילותם, לוקח בעל הזכות בקופה הביטוחית סיכון לפיו שילם חלק ממשהו שאולי לא ישתלם לו כולו או חלקו בעתיד.
בהיוון וקיזוזים הדדיים אפשר שנעשה קיזוז המסתמך על קצבת השני, אשר גם היא לא תשתלם כולה או חלקה כך שהתוצאה החשבונאית המהוונת תתברר בעתיד כתוצר של טעות, שכן את אורך חייו (גם הגימלאיים) של אדם מסוים לא ניתן לחזות מראש.
ומה כאשר הוסכם על תשלום בעת יציאה לפנסיה וקבלת התגמולים? מה אם המיועד לצאת לפנסיה ולקבל את הקצבאות החודשיות מהן יפריש לשני את חלקו לא שרד את אורך החיים המצופה או הממצוע והתשלומים הופסקו עקב מותו.
זאת ועוד: בהסדרי פרישה מוקדמת נהוגה "פנסיה מוקדמת". ארגונים מתייעלים ואנשים נענים או מבקשים פרישה מוקדמת מן העבודה בהסדר לפיו הם מקבלים תשלומים חודשיים הנקראים "פנסיה מוקדמת". זהו שכר שאינו עבור עבודה שוטפת ואינו מוכר לצבירה עתידית לפנסיה, אך כיום נחשב נכס פנסיוני ולכן אמור להיות מאוזן בין בני הזוג, כך לפחות לפי פסיקת בתי המשפט עד כה (ראה: בג"ץ 7716/05 , תמ"ש (ת"א) 42338-03-10 ).
ראוי לציין כי תשלומים אלה אינם צוברים לפנסיה אך גם אינם פוגעים, בדרך כלל, בתשלומי הפנסיה בעתיד כאשר יגיע האדם לגיל הפנסיה. מהות התשלומים היא חלופת שכר עבודה שנדרשת עקב הפסקת העבודה קודם למועד הפנסיה. בדו"ח ועדת שוחט המהווה בסיס להצעה לחקיקה עתידית בנושא חלוקת הפנסיה, מומלץ להתייחס לנכס זה של פנסיה מוקדמת באופן שונה.
כשבני זוג נפרדים בעוד האחד מקבל פנסיה מוקדמת והשני ממשיך להשתכר מעבודתו, נאלץ האחד לשלם עד מחצית מהתשלומים החודשיים שמקבל לבן הזוג השני כתשלום עבור רכיבים פנסיוניים, בעוד השני שמשתכר שכר עבודה לא נדרש לחלק את שכרו הנחשב קניינו הפרטי.
לעיתים גורר מצב זה סיטואציות בהן האחד נשאר עם יתרת הכנסה זעומה בעוד השני מוסיף לשכרו סכום ניכר עד כדי יצירת פערי הכנסה חודשית גבוהים בין השניים ורק בגלל כותרת ההכנסה החודשית.
בפערי גיל פרישה משמעותיים: יתכן ועד הגיע השני לגיל תשלום פנסיה כבר לא יהיה הראשון בין החיים ולא יוכל להנות גם הוא מחלקו בתשלומי הפנסיה של השני.
אכן רכיב הפנסיה המוקדמת תלוי ומבוסס על הסדר פנסיוני קיים ולפיכך נחשב משאב משותף, אך התוצאה היא לעיתים בלתי צודקת ומייצרת חוסר שיויון מהותי וחוסר צדק זועק לשמים.
כך בפסק הדין, באיזון משאבים בין בני זוג שהכנסתו של האחד מקורה בהסדר פרישה מוקדמת והשני ממשיך לעבוד ולהשתכר. לו ישלם ה"גימלאי" מחצית הפנסיה שלו לבן הזוג העובד , ישאר עם כ 3,000 ש"ח בעוד בן הזוג השני יהנה ממלוא שכרו בתוספת הכנסה של כ 13,000 ש"ח למשך שנים רבות. רק כאשר יצא גם השני לפנסיה יכנס לתוקף האיזון והקיזוז בין שתי הפנסיות.
הפתרון הנקודתי היצירתי שנבנה, בכדי לתקן את התוצאה הקשה של איזון הפנסיה המוקדמת החודשית במקרה זה, היה לדחות את מועד האיזון והקיזוז של החלק הארי בפנסיות למועד בו שניהם יצאו לגמלאות והכנסתם תהא מקרן הפנסיה. בשלב בו האחד פנסיונר והשני עובד, יחושב סכום הקצבה הפנסיונית החודשית של בן הזוג העובד, לו היה מקבלה במועד החישוב, יקוזז מהתשלום שחב לו בן הזוג הגימלאי כך שהסכום שייוותר בידי הפנסיונר יעלה, וה"חוב" יושב בעת יציאת השני לפנסיה באמצעות התחשבנות מותאמת שתוסיף את מה שנגרע ממנו.
כך יידחה מועד האיזון המלא וההתחשבנות הסופית למועד בו יצא גם השני לגמלאות.
לדעתי דרוש הסדר שיתיחס באופן שונה לאיזון בין פנסיה מוקדמת ולתשלומי פנסיה רגילים כשמועדי תחילת הזכאות של הצדדים רחוקים מאוד זה מזה, וכן להבטחת והפרדת החלק המגיע לבן הזוג שאינו החוסך בקרן מכוח הסדרי פרידה. הסדר כזה יתן מענה לחלק מהבעיות באיזון נכסים פנסיוניים ולא יותירן להפעלת שיקולי צדק כאלה ואחרים.
לאור ההשלכות החברתיות, העסקיות והכלכליות של קרנות פנסיה, והסיכון לטעות בשווי הנכס ובתוצאות העתידיות, יתכן שהפיכתו של הביטוח הפנסיוני לנכס בר איזון ללא תנאי איננו הפתרון הנכון והצודק ביותר.

בן ממשיך

"בן ממשיך" הוא "בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים" – לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר" (תקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג– 1973).

לפרטים נוספים

הלוואה או מתנה בין הורים לילדיהם

הלוואה או מתנה מהורים לילדיהם

מערכת היחסים הפנים משפחתית בין הורים לילדים ובין הילדים לבין עצמם היא מערכת מורכבת.  מדובר במערכת כלכלית ורגשית טעונה המהווה מקור לתמיכה אך גם למשברים לא מעטים.

תמיכה וסיוע כלכלי של הורים לילדיהם הוא מנהג נפוץ ויכול לכלול רכישת ציוד , מתנות או הלוואות של סכומי כסף ניכרים, ורכישה או בניה של  נכס מגורים.

כפי שצוין גם בערכאות משפטיות: מערכת היחסים הקרובה והמורכבת מונעת מהורים וילדים לערוך הסכמים בכתב . העדרם של הסכמים כתובים מפורשים  הופך משמעותי בהתעורר סכסוך. כל צד טוען לכוונה אחרת  ובהעדר הסכמות עלולה המחלוקת להגיע לפתחו של בית המשפט.

"בשל יחסי הקרבה בין התובעים לנתבעים ובשל האמון ששרר בין הצדדים באותם שנים, לא הקפידו התובעים על הצד הפורמאלי של ההלוואה ולא דאגו להחתים את הנתבעים מדי חודש בחודשו על סכום הכסף שניתן ועל תנאי ההלוואה, אולם בתום כל שנה החתים התובע את הנתבעת על קבלה לפיה הינה מאשרת את סכומי ההלוואה שהתקבלו במהלך אותה שנה"  37420/01 י'א' , י'א'מ'  נ'  ב' ש' וב' ק' א' , מפי כב' הש' ג'רמן ב 06.07.2007).

 

ביסוד חלק מהמחלוקות  מונחת האבחנה המשפטית בין מתנה להלוואה .

מתנה היא "הקניית נכס שלא בתמורה" ס' 1א לחוק המתנה, תשכ"ח-1968* והיא "נגמרת בהקניית דבר-המתנה על-ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה|" (ס' 2 לחוק). עוד יש לציין כי ניתן להעניק מתנה על תנאי.

משנתן אדם מתנה לאחר ולא קבע תנאים אחרים, הרי שהענקתה מהווה סוף פסוק מבחינת בעלותו של הנותן בנכס והוא עובר במלואו למקבל המתנה.

הלוואה או מתן זכות שימוש בנכס היא מתן זכות לפרק זמן מוגבל ובתנאים מוסכמים,  כאשר בסופו של יום אמור הנכס (כספי או אחר) להיות מושב לבעליו.

במצבי משבר ונחיצות עלולה להתעורר מחלוקת בין ההורים לילדיהם (או לבני זוגם של ילדיהם) באשר למהות הזכויות של כל אחד בנכס. יש הטוענים כי מדובר במתנה ויש הטוענים כי מדוב ר בהלוואה או זכות שימוש מוגבלת.

בהעדר מסמך בכתב החזקה  המשפטית היא כי נכסים שנתנו הורים לילדיהם הם מתנה,  אלא אם יוכח אחרת.

"…מדובר בכספים שנתנו הורים (=התובעים) לבתם וחתנם, כאשר התובעים טוענים שהכספים ניתנו כהלוואה ואילו הנתבע (כאמור, הצדדים התגרשו והתביעה הוגשה לאחר הגירושין) טוען למתנה. …..קובעת ההלכה המשפטית "חזקה הפוכה", דהיינו:"בהתבסס על הגיון הדברים ונסיון החיים, נתינה שכזו לצאצאים ולבני זוגם תסווג כמתנה, אלא אם כן יוכח מפורשות כי הנתינה ניתנה בגדר הלוואה או כנגד תמורה מוגדרת".  (י'א' , י'א'מ'  נ'  ב' ש' וב' ק' א' , מפי כב' הש' ג'רמן)

משק חקלאי הוא נכס אשר לא ניתן לחלוקה והזכויות בו הן  לאדם ובן/בת זוגו. עם זאת מדובר בנכס קרקע מרווח אשר ניתן לבנות עליו 3 יחידות דיור.  בניית בית מגורים נוסף על הנחלה ו/או  עבודה של אחד הבנים במשק עם הוריו  כמקור פרנסתו ועיסוקו הן תופעות מוכרות. חדשות לבקרים  מתעוררים סכסוכים אשר עניינם זכויותיו של הבן/בת  בבית מגוריהם, חובות כלפי הוריו וחובותיהם כלפיו/ה.

במצב בו לא אושר ולא בוצע פיצול נחלה זכויות הבן/בת  בבית המצוי על נחלת ההורים הן בעייתיות ושנויות במחלוקת.

בין השאלות העולות:

האם לבן, אשר מימן את בניית הבית,  זכות להחזר כספי מהוריו  אם יחליט לעזוב את המקום?

האם להורים  זכות לבקש מהבן/בת  לעזוב ללא  תשלום כספי כלשהו? מה משמעותה תרומתם הכספית לבניית הבית? מה  משמעות של חלקו/ה  הכספי של הבן /ת בבניית הבית?

האם כספי ההורים נתנו כהלוואה עומדת או מתנה?

אלה ועוד מהווים מקור לסכסוכים מתמשכים.

אחת הדרכים למנוע סכסוכים היא הסדרה מפורשת ומפורטת, מראש ובכתב, של ההסכמות והתנאים לנכס כספי או זכות   המועברים או ניתנים  מאחד לאחר.

מסמך כזה הוא חוזה לכל דבר וענין האמור לכלול את פרטי הנכס, זכויות "הנותן" , זכויות "המקבל",  תנאי החזר ומשמעויות כספיות.

דוגמאות לכך הם:

הסכם הלוואה בין הורים לילדם הקובעים את סכום ההלוואה, תנאיה ופירעונה.

הסכם מגורים הקובע את זכות המגורים בנכס, תקופתה, תנאיה ומשמעויותיה הכספיות וכן תנאי וכללי  יציאה והפסקה.

הסכם העסקה ועבודה בין הורים לילדם העובד במשק הקובע תנאי עבודה, שכר ודרכי וכללי הפסקה.

מומלץ כי כל הסכם שכזה יקח בחשבון מצב של מות ההורים, השפעת מותם על מגוריו ו/או פרנסתו  של מי שקשר גורלו במשק ההורים, ויכלול התיחסות גם למצב זה.

אין בהמלצה זו כדי לעקר ולמנוע את כל הסכסוכים אך יש בו כדי להבטיח את זכויותיו של כל צד  ולהפוך אותן לברורות וידועות  וניתנות לבירור ע"י ערכאה אובייקטיבית, בהתייחס למועד בו החל ההסכם ביניהם..

הדבר אמור הן לגבי זכויות ההורים והן לגבי זכויות  הילדים.

הסכם כזה צריך שיהא חתום ע"י הצדדים, יהיה מפורט וברור וילקח בחשבון תרחישים עתידיים בעייתיים ונפוצים  כמו: מוות או גירושין, והכל בהתאמה לחוזה המשבצת ולרשות שיש לבעל הזכויות בנחלה.


 

שניים טוענים לזכויות במשק חקלאי לאחר מות בעל הזכויות

גירושים בשיתוף פעולה – Collaborative Divorce

גירושין, משק חקלאי וילדים שבנו על נחלת ההורים

דרכים להסדרת פירוד וגירושין

הדרכים העיקריות להסדרת כללי הפירוד והגירושין בישראל הינן:

ניהול תביעות בהליך משפטי, גישור,  גירושים בשיתוף פעולה (collaborated divorce).

לפרטים נוספים