הרצאות חדשות

מזונות ילדים

מזונות ילדים הוא הסכום שהורים משלמים לצורכי ילדיהם. כשנפרדים עולה ההכרח להסדיר את אופן מימון צורכי הילדים.

נהוג להסכים על רכיב חודשי קבוע המועבר מהורה אחד לשני וברכיב הוצאות המשולמות בעת קיומן בלבד (כגון: משקפיים, חוג, מסע לפולין …).

בחוק הישראלי כללים שונים לבעלי דין אישי ולחסרי דת/
החוק מורכב ואינו נוקב בסכום או נוסחא חד משמעית וברורה לחישוב מזונות הילדים שמחריף ומעצים את המאבק בין בני זוג בפירוד.

רכיבים  מומלצים לקבלת החלטה מושכלת הם: הכנסות כל אחד מההורים, סך הוצאות הילדים ההכרחיות וסך הוצאות הילדים הנוספות, חלוקת זמני השהייה של הילדים בין בתי ההורים וההורה שאחראי על רכישה או תשלום לצורך מוסכם או הכרחי.

יש להתחשב במענקים, הנחות ותשלומים שניתנים בגין הילדים. לקבוע מי מעביר למי כמה, מתי, עד מתי ובאיזה אופן ואיך מתעדכן הסכום אם בכלל.

שינויים וחידושים באופן התחלת הליך גירושין

בחודש יולי 2016 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות במשפחה, שיש המכנים אותו בטעות גישור חובה.

החוק מחייב בני זוג המעוניינים להתגרש, ואשר לא פנו באופן עצמאי לגישור בניית הסכמות או גירושין בשיתוף פעולה , להגיש "בקשה לישוב סכסוך" לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, ולהגיע לפגישת מידע הכרות ותיאום עם עובד יחידת הסיוע , שהוא עובד סוציאלי העובד בערכאות אלה.

החוק לא מאפשר  לבני הזוג להגיש תביעות קודם ל 1-4 פגישות ביחידת הסיוע.

הפגישות ביחידת הסיוע נקראות פגישות מהו"ת = מידע הכרות ותיאום. מטרתן להכיר את המשפחה ומאפייניה הראשוניים, לתת מידע על הדרכים בהן אפשר להתנהל  ולנהל את הגירושין מחוץ לבית המשפט, ובמידת הצורך והמוכנות לתאם הסדרי ביניים ראשוניים. , להמליץ על ההליך המתאים , ובכלל זה: גישור, גירושין בשיתוף פעולה או טיפול.

ויובהר: הפגישות ביחידת הסיוע הן חובה, אבל לצדדים הפונים יש זכות, בפרקי הזמן הקבועים בחוק, לסרב להליך המוצע ולהגיש תביעות ולהתנהל בהליך משפטי לעומתי רגיל. אין לאף גורם  הרשאה  או יכולת לכפות גישור או כל הליך חוץ משפטי אחר.

המטרה היא ליצור תקופת ביניים במהלכה תהא   לצדדים הזדמנות לשקול להכיר ולחשוב  מה הכי טוב להם ולילדיהם, אילו אפשרויות נוספות ישנן ומה היתרונות והחסרונות של כל דרך, כך שיבחרו בהליך שיהא פחות דורסני ויותר משתף פעולה ומאפשר הדברות, ובעיקר במה שהכי מתאים להם.

על פי בקשתם יוכלו לקבל רשימת מגשרים, מייצגים בגירושין בשיתוף פעולה ו/או מטפלים  אשר עונים לקריטריונים שנדרשו לצורך הפנית  משפחה מבית המשפט.

החוק מפרט סעדי ביניים ובקשות דחופות שניתן להגיש לבית המשפט תוך כדי תקופת פגישות המהו"ת, ומאפשר לצדדים  גם התיעצות עם עורכי דין מטעמם ואף  שיתופם בפגישות החל מהפגישה השניה.

מי שירצה להתנהל בתביעה רגילה יוכל בחלוף הליך המהו"ת והזמנים המפורטים בחוק  להתנהל בתביעה רגילה כפי שהיה בעבר.

תקוותם של עורכי הדין לדיני משפחה העוסקים בגישור וגירושין בשיתוף פעולה היא:   שיותר משפחות יבחרו בהליך הגישורי הסכמי לסוגיו. הליך זה , לדעתנו,  יהא לטובת המשפחה והילדים ויאפשר בניית דרכי הדברות גם לאחר הגירושין,  בעיקר בכל הקשור לילדים,  במטרה לצמצם את השבר והמשברים שיכולים לנבוע מהגירושין, ולאפשר המשך תפקוד מיטבי.

 

שינוי בגישה ובמונחים בהורות לאחר גירושין

עולם דיני המשפחה  עובר שינויים  שהם תמונת ראי או תוצר של שינויים חברתיים ותרבותיים.

מושגים כמו "חזקת הגיל הרך" – המעניקה עדיפות לאם בקבלת אחריות על ילדים עד גיל 6, מונחים כמו משמורת והסדרי שהייה –  אשר היו הכותרות לקביעת  חלק מחלוקת התפקידים ההורית לאחר הגירושין הולכים ונעלמים.

 

החברה הישראלית עוברת תמורות. במגזרים רבים חלוקת התפקידים בין ההורים במשפחה  היא שיויונית, החלוקה המסורתית של בן זוג מפרנס ובן זוג ביתי הולכת ונשחקת, ובקבוצות רבות אנו פוגשים אבות המעורבים בשגרה וטיפול בילדים  כמו האמהות ואמהות אשר מהוות חלק מפרנסת המשפחה כמו האבות.

ילדים גדלים במשפחות בהן שני ההורים עובדים ומפתחים קריירה, שני ההורים מבשלים, מכבסים, מתפעלים את אחזקת הבית, מטפלים בתינוקות, בילדים, מעורבים בהסעות, שהייה  ב עתות חירות וכל תפקיד אחר.

כך הולך ותופש מקום בהדרגה שינוי מונחים: מונח המשמורת והסדרי הראיה (שטוענים כנגדו גם את הטענה כי שאול מעולם הרכוש והפלילים)  מפנים מקומם לאחריות הורית וחלוקת זמני שהות בין ההורים.  האחריות ההורית המשותפת הולכת ותופשת חלק נכבד בהסדרי ההוריות לאחר הגירושים.

ילדים לנים בבתי שני הוריהם וחווים הורות משמעותית של אב ושל אם בנפרד אך בלי לאבד ולהחסיר אחד מהם. הורים זוכים להמשיך הורותם הפעילה המשמעותית גם לאחר הגירושין ואף לשנות חלוקת תפקידים עקב השינוי בקשר הזוגי.

הבסיס לקבלת ההחלטות היא : "טובת הילד".

מטבע הדברים ישנם חילוקי דעות מהי טובת הילד, ואלה לעיתים מונעים מאינטרס צר סובייקטיבי ולא מטובת הילד כשלעצמה.

עם זאת משפחות רבות משכילות להגיע להסכמות שימנעו מילד או הורה ויתור, אבדן וחסר של השני ויאפשרו לילדים  לשמור על בטחון וקשר עם שני הוריהם ולאבות לשמור ולהגן על הורותם  בלי לאבד את כולה לאמהות.

בצד המעבר לאחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות ישנן נגזרות נילוות של השפעה על מימון צורכי הילדים, שימור מקומות מגורים קרובים לאחר הפירוד ותקשורת בין ההורים בקשר לילדיהם, ועוד. אלה אולי פוגעים בחופש ובעצמאות של כל הורה  לאחר הגירושין אך מגנים על מקומו של כל הורה בחיי הילד.

השימוש במונחים הללו, כמו גם הפעלתם הלכה למעשה כאופציות מועדפות  לאחר פרידה בין הורים, הם המפתח לחברה טובה יותר ולילדים מאושרים יותר, כמו גם  להכרה בשינוי החברתי תרותי שמתרחש כאן. רק במקרים בהם זה אכן מתאים ואכן  רוצים בכך.

גישור וגירושין בשיתוף פעולה  הם דרך המלך להסדרים  אלה על כל רכיביהם המפורטים .

 

 

חלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג – חידושים ושינויים

"החוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו" משנה את תמונת חלוקת הנכסים הפנסיוניים.

אחד הנכסים לחלוקה בין בני זוג בעת הפירוד הוא נכסים פנסיוניים שנצברו במהלך החיים המשותפים.

מבלי להיכנס למורכבות החשבונאית- המשמעות היא שנעשית הערכה של שווי כלל הנכסים הפנסיוניים של שני בני הזוג, מחושב החלק שצריך לקבל כל אחד, ובהתאם נקבע האחוז אותו זכאי יהיה לקבל האחד מהשני כשיש פערים בגודל הנכסים.

הסכומים אמורים להשתלם רק כשהנכס הופך נזיל – בנקודת היציאה לפנסיה, שהיא לעיתים מרוחקת שנים רבות ממועד הפרידה. עד למועד זה היה הנכס נשאר ע"ש בן הזוג החבר בקרן ובשליטתו, ולשני לא היתה זכות כלפי הקרן אלא כלפי בן הזוג לשעבר, על כל המשתמע מכך.

זאת ועוד, בן הזוג הזכאי לקבל תשלומים היה נשאר תלוי בצעדים ופעולות שיכול לעשות מי שהוא בעל הנכס, אשר יכולים להשפיע על הסכומים שיהיו בבוא העת מהם יקבל הזכאי את חלקו. ולעיתים, כשמדובר בביטוח פנסיוני מסוג מסוים,  היה חשוף לסיכון של אבדן כספו עקב מותו של בן הזוג לשעבר, אשר עם מותו אבדה הזכות לקבלת כספי ביטוח פנסיוני.  אם לא די בכך, ככל שיש   בן/בת זוג   חדש/ה לבן הזוג לשעבר , היא/הוא  תקבל את הזכויות בדמות קצבת שארים, בעוד מי שעימה נערך האיזון היתה מאבדת את חלקה.

מה השתנה?

החוק החדש מאפשר לבן הזוג הזכאי לפנות לגוף המנהל את הנכס הפנסיוני בדרישה לחלץ את החלק שנפסק לזכותו ולרשום אותו בנפרד  ועל שמו בלבד. כך חלקו יישמר כמות שהוא, במועד התחלת התשלומים הוא יקבל את חלקו ישירות מקרן הפנסיה ללא תלות במצבו או פעולותיו של בן הזוג לשעבר. במקרים מסויימים ניתן אף, לאחר שיקול דעת בדבר המשמעות והעלות, להגן על הזכות לחלק יחסי בקצבת שארים כחלופה לכספים הפנסיוניים.

בני זוג בהליכי פירוד אשר מחלקים נכסים פנסיוניים באופן בו התשלומים יעשו רק כשיתחילו להשתלם הכספים, מוגנים היום יותר מבעבר.
עם זאת יעוץ משפטי ואקטוארי הם הכרח כדי להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה מושכלת.

גישור בסכסוכי גירושין

נקודות למחשבה על סכסוך משפחתי ואופן ניהולו

לפרטים נוספים

הסכמים ייחודיים למשפחה והשפעתם על מערך זכויות וחובות במשפחה:

כתובה, הסכמי ממון, צוואות,  תעודת זוגיות, הלוואות הורים ילדים/ילדים הורים,. כיצד, מתי, תכנים.

רקע להרצאות בתחום דיני המשפחה

משפחה היא התקשרות חוזית, שותפות ועסק בעל היבטים כלכליים ואמוציונאליים.
המדובר במבנה חוזי ייחודי המתפתח עם הזמן ומרחיב את סעיפיו מתוך אירועי החיים המהווים את ה"ראיות" לקיומן של התחייבויות, כוונות, הסכמות וכו'.

לפרטים נוספים

צוואות וירושות

מוות בתוך המשפחה הוא משבר רב פנים.

בנוסף למשברים הרגשיים הוא מביא לשינוי ביחסי הכוחות בתוך המשפחה ומשנה את מערך הזכויות והחובות בתוך המשפחה.

לפרטים נוספים

ירושת משק חקלאי

משק חקלאי שונה במהותו מנכס מקרקעין אחר בכל הקשור לכללי הורשה .

חוק הירושה כולל הוראות חוק ספציפיות לגבי הורשת משק חקלאי אך טרם לכך יש לבחון לגבי כל משק ומשק האם החוק הירושה חל לגביו ובאילו תנאים.

לפרטים נוספים

זכויות וחובות בתוך המשפחה

המשפחה, על סוגיה ומאפיניה השונים, היא מבנה סוציאלי ומשפטי בו כל אדם לוקח חלק והיא מהווה את אחד ממוקדי הכוח, ולעיתים גם הסבל, של אדם באשר הוא אדם.
אנשים נולדים אל תוך מסגרת משפחתית שנבחרה בשבילם ע"י הדור הקודם ומקימים מסגרת משפחתית בעלת מאפיינים מתאימים להם.

לפרטים נוספים