בחודש יולי 2016 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות במשפחה, שיש המכנים אותו בטעות גישור חובה.

החוק מחייב בני זוג המעוניינים להתגרש, ואשר לא פנו באופן עצמאי לגישור בניית הסכמות או גירושין בשיתוף פעולה , להגיש "בקשה לישוב סכסוך" לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, ולהגיע לפגישת מידע הכרות ותיאום עם עובד יחידת הסיוע , שהוא עובד סוציאלי העובד בערכאות אלה.

החוק לא מאפשר  לבני הזוג להגיש תביעות קודם ל 1-4 פגישות ביחידת הסיוע.

הפגישות ביחידת הסיוע נקראות פגישות מהו"ת = מידע הכרות ותיאום. מטרתן להכיר את המשפחה ומאפייניה הראשוניים, לתת מידע על הדרכים בהן אפשר להתנהל  ולנהל את הגירושין מחוץ לבית המשפט, ובמידת הצורך והמוכנות לתאם הסדרי ביניים ראשוניים. , להמליץ על ההליך המתאים , ובכלל זה: גישור, גירושין בשיתוף פעולה או טיפול.

ויובהר: הפגישות ביחידת הסיוע הן חובה, אבל לצדדים הפונים יש זכות, בפרקי הזמן הקבועים בחוק, לסרב להליך המוצע ולהגיש תביעות ולהתנהל בהליך משפטי לעומתי רגיל. אין לאף גורם  הרשאה  או יכולת לכפות גישור או כל הליך חוץ משפטי אחר.

המטרה היא ליצור תקופת ביניים במהלכה תהא   לצדדים הזדמנות לשקול להכיר ולחשוב  מה הכי טוב להם ולילדיהם, אילו אפשרויות נוספות ישנן ומה היתרונות והחסרונות של כל דרך, כך שיבחרו בהליך שיהא פחות דורסני ויותר משתף פעולה ומאפשר הדברות, ובעיקר במה שהכי מתאים להם.

על פי בקשתם יוכלו לקבל רשימת מגשרים, מייצגים בגירושין בשיתוף פעולה ו/או מטפלים  אשר עונים לקריטריונים שנדרשו לצורך הפנית  משפחה מבית המשפט.

החוק מפרט סעדי ביניים ובקשות דחופות שניתן להגיש לבית המשפט תוך כדי תקופת פגישות המהו"ת, ומאפשר לצדדים  גם התיעצות עם עורכי דין מטעמם ואף  שיתופם בפגישות החל מהפגישה השניה.

מי שירצה להתנהל בתביעה רגילה יוכל בחלוף הליך המהו"ת והזמנים המפורטים בחוק  להתנהל בתביעה רגילה כפי שהיה בעבר.

תקוותם של עורכי הדין לדיני משפחה העוסקים בגישור וגירושין בשיתוף פעולה היא:   שיותר משפחות יבחרו בהליך הגישורי הסכמי לסוגיו. הליך זה , לדעתנו,  יהא לטובת המשפחה והילדים ויאפשר בניית דרכי הדברות גם לאחר הגירושין,  בעיקר בכל הקשור לילדים,  במטרה לצמצם את השבר והמשברים שיכולים לנבוע מהגירושין, ולאפשר המשך תפקוד מיטבי.