"החוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו" משנה את תמונת חלוקת הנכסים הפנסיוניים.

אחד הנכסים לחלוקה בין בני זוג בעת הפירוד הוא נכסים פנסיוניים שנצברו במהלך החיים המשותפים.

מבלי להיכנס למורכבות החשבונאית- המשמעות היא שנעשית הערכה של שווי כלל הנכסים הפנסיוניים של שני בני הזוג, מחושב החלק שצריך לקבל כל אחד, ובהתאם נקבע האחוז אותו זכאי יהיה לקבל האחד מהשני כשיש פערים בגודל הנכסים.

הסכומים אמורים להשתלם רק כשהנכס הופך נזיל – בנקודת היציאה לפנסיה, שהיא לעיתים מרוחקת שנים רבות ממועד הפרידה. עד למועד זה היה הנכס נשאר ע"ש בן הזוג החבר בקרן ובשליטתו, ולשני לא היתה זכות כלפי הקרן אלא כלפי בן הזוג לשעבר, על כל המשתמע מכך.

זאת ועוד, בן הזוג הזכאי לקבל תשלומים היה נשאר תלוי בצעדים ופעולות שיכול לעשות מי שהוא בעל הנכס, אשר יכולים להשפיע על הסכומים שיהיו בבוא העת מהם יקבל הזכאי את חלקו. ולעיתים, כשמדובר בביטוח פנסיוני מסוג מסוים,  היה חשוף לסיכון של אבדן כספו עקב מותו של בן הזוג לשעבר, אשר עם מותו אבדה הזכות לקבלת כספי ביטוח פנסיוני.  אם לא די בכך, ככל שיש   בן/בת זוג   חדש/ה לבן הזוג לשעבר , היא/הוא  תקבל את הזכויות בדמות קצבת שארים, בעוד מי שעימה נערך האיזון היתה מאבדת את חלקה.

מה השתנה?

החוק החדש מאפשר לבן הזוג הזכאי לפנות לגוף המנהל את הנכס הפנסיוני בדרישה לחלץ את החלק שנפסק לזכותו ולרשום אותו בנפרד  ועל שמו בלבד. כך חלקו יישמר כמות שהוא, במועד התחלת התשלומים הוא יקבל את חלקו ישירות מקרן הפנסיה ללא תלות במצבו או פעולותיו של בן הזוג לשעבר. במקרים מסויימים ניתן אף, לאחר שיקול דעת בדבר המשמעות והעלות, להגן על הזכות לחלק יחסי בקצבת שארים כחלופה לכספים הפנסיוניים.

בני זוג בהליכי פירוד אשר מחלקים נכסים פנסיוניים באופן בו התשלומים יעשו רק כשיתחילו להשתלם הכספים, מוגנים היום יותר מבעבר.
עם זאת יעוץ משפטי ואקטוארי הם הכרח כדי להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה מושכלת.