משמורת הינה סוגיית ההורה עימו יתגוררו הילדים דרך קבע לאחר הפירוד בין ההורים.

משמורת יכולה  להישאר בידי האם, להישאר בידי האב או להיות משמורת משותפת בה הילדים מתגוררים בשני בתים לסירוגין תוך חלוקת זמן שיויונית פחות או יותר .

כשהמשמורת ניתנת לאחד ההורים  יש לקבוע להורה השני הסדר ראיה.

הסדרי ראיה הם הזמנים בהם יתראה עם הילדים ההורה עימו הם לא מתגוררים דרך קבע.

יש לקבוע הסדרי ראיה לימות החול בתקופת הלימודים,  לסופי שבוע, לתקופת החגים, לחגים ארוכים (סוכות, חנוכה ופסח), לימות החופש הגדול.

במסגרת הסדרי הראיה יש לקבוע שעות הגעה וחזרה, אפשרויות לינה,, כללי התנהלות בהתעורר מחלת ילד, הסדר לאירועים משפחתיים, הסכמות לחופשות ארוכות ולחופשות בחו"ל, אופני הגעת הילד להורה שאינוו משמורן ואופני השבתו לבית ההורה המשמורן או למקום אחר וכד'.

חשוב לציין שהמשמורת אנה באה לשלול או לצמצם את האפוטרופסות של ההורה השני , אין בה כדי לתת להורה המשמורן זכות לקבל החלטות לבד בעניינים משמעותיים בחיי הילד כגון: מסגרת חינוך, שנוי מקום מגורים, טיפולים רפואיים וכד'.

עם זאת אין ספק כי ההורה בביתו מתגורר הילד דרך קבע הוא זה השוהה במחיצתו  זמן משמעותי יותר וזוכה לחלוק שמחה, משבר ולבטים ובסופו של עניין הופך משמעותי יותר בשגרת חיי הילד.

משמורת משותפת דורשת משני ההורים להקדיש זמן ומקום לילדים בשגרת החיים באופן שווה ומשמרת את הקשר המשמעותי עם שניהם גם באירועי  יום יום ושגרה משמורת משותפת מחייבת שיתוף פעלה בין ההורים ומגורים בסביבה קרובה כדי לאפשר לילדים שגרת חיים.

חזקת הגיל הרך היא כלל משפטי שעדיין קים בחוק הישראלימוהנותן עדיפות לאם במשמורת על ילדים שהם מתחת לגיל 6 שנים.

יחד עם הכלל הנוהג שלא להפריד בין אחים ולא לשנות משמורת אלא אם יש סיבות לעשות כן , הרי שככל שאחד הילדים הוא מתחת לגיל 6 מסתמנת  עדיפות לאם בקבלת המשמורת.

בשנים האחרונות מסתמנת  נטייה לפסוק משמורת משותפת גם בניגוד לרצונה של האם וגם ככל שמדובר בילדים מתחת לגיל 6 ובלבד שמתקיימים תנאים המאפשרים את בצועה.