לפני שנים ספורות צדה את עיני מודעה פרטית באחד מהעיתונים היומיים אשר זו  היתה לשונה:

"___    ו   _____
מזל טוב לנישואיכם.
ענבים גידלתי והצמיחו באושים.
מהסבא הזקן אשר לא הוזמן לחתונה".

שורות ספורות והרבה כאב.
מן הסתם עוד סיפור של סכסוך משפחתי אך גם ברובד של סבים-נכדים.

מוסד הסבאות עובר בישראל שינוי הן בפן החברתי תרבותי הון בפן המשפטי.
ממעמד של זקני המשפחה, הנמצאים בשלהי חייהם, זכאים לכבוד ולסיוע  מבני המשפחה אך אינם ממלאים פונקציה משמעותית יומיומית הופכים הסבאים בישראל למרכיב משמעותי במשפחה ובחברה. תפקיד משמעותי כצרכנים, כמנהיגים, כבעלי תפקיד  במשפחה ובאופן המשתקף בספרות הילדים, בספרות הכללית, בתרבות החיים  וגם במשפט.
העלייה  בתוחלת החיים, השגי הרפואה וההשפעה על המצב הבריאותי והתפקוד , החזרה לשורשים ואינטנסיביות חיי העבודה של משפחות, הופכת את הסבים לבעלי מעמד  ותפקיד משמעותי במשפחה ובחברה.
אנו מוצאים אותם פעילים משפיעים ומובילים בכל תחומי החיים: בניהול הבנקים, בממשלה ובכנסת, בניהול בתי החולים ומחלקות בתי החולים, בתיאטרון, במוסיקה, בכתיבה ולא פחות בקשר משמעותי עם הנכדים, לעיתים אף בטיפול בהם, ובגידולם .
חזיון נפוץ הוא סבים וסבתות הנוסעים לטיולים בחו"ל עם נכדיהם, מבלים איתם חופשות בארץ, מסייעים להם בלימודים  ועוד.
כפרי הגימלאים מאכלסים אנשים מבוגרים החיים ברמת חיים גבוהה  תוך ניצול משאביהם ליצירת איכות חיים, תרבות פנאי וחיי חברה פעילים ובחופשות גודשים את המדשאות והבריכות ילדים ונערים שהם נכדי הדיירים.
הסבים הם חלק מהמעגלים הנפגעים, לעיתים,  בהמשך לסכסוך משפחתי בין בני זוג.
מעורבותם העולה של הסבים בחיי המשפחה והנכדים  הופכת אותם לעיתים קרובות ל"קורבנות" נילווים של פירוק קשר זוגי וסכסוך פנים משפחתי.
קשרים זוגיים רבים נגמרים בסכסוך טעון. לעיתים קרובות  מוצא כל אחד מבני הזוג את פינתו השקטה בבית הוריו. בין אם למגורים זמניים, בין אם לשהיית חג עם הילדים במסגרת הסדרי הראיה שלו ובין לסיוע כלכלי.
ברצונם או שלא ברצונם נגררים הסבאים לעמדה בסכסוך הגוררת התנגדות וריחוק מבן הזוג השני אשר אינו בנם. ריחוק זה משפיע לא אחת גם על הקשר עם הנכדים, במיוחד כשמדובר בילדים צעירים  אשר התאיידותם ושגרת חייהם נתונים  להשפעה ניכרת של הוריהם.
התוצאות חריפות במיוחד כשאחד ההורים עוזב את הארץ, נעלם,   מנתק קשר עם ילדיו ולעיתים גם כאשר הוא הולך לעולמו.
בהעדרו/היעלמו של אחד מבני הזוג אין להוריו אף נקודת עיגון בקשר עם הנכדים , למעט בהסכמת ההורה האחר.
לא אחת נוצר ריחוק ונתק כואב בין נכדים לסבים אשר עד לפרוץ המשבר  היו בני  משפחה משמעותיים  אוהבים  ואהובים ואשר ניהלו קשר רציף ועקבי.
המצב מחריף כאשר לסכסוך בין בני הזוג נילווה  סכסוך עם משפחת הצד השני. בין בעניין פירוק עסק משפחתי, בין עקב הלוואות /מתנות אשר יש ויכוח לגבי מהותם ובין מערכת יחסים אשר אופיינה בהעדר חיבה הדדית במהלך הנישואין של בני הזוג, ואשר פירוקם מהווה זרז להתרחקות נוספת.
יש המגדירים  עצמם   כסבים שכולים לנכדים בחיים.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נותן מענה לאפשרות לתביעה ליצירת קשר בין סבים לבין ילדי בנם/בתם  המת/ה. התביעה מוגשת למעשה בעניין הנכדים אך כנגד האם/אב.
במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי ניתן  להגיש  בקשה לישב סכסוך בענין קשר בין נכדים לסבים בבית המשפט לענייני משפחה ואשר אי ישובה  מהווה בסיס להגשת תביעה.
האמנה לזכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל היא פן נוסף המדגיש את חשיבות הקשר של הילד עם משפחתו  הרחבה כחלק  מחינוכו, צמיחתו, טובתו וזכויותיו.
ריבוי המתגרשים וריבוי סכסוכים בין בני זוג ופרידות , הדינמיקה הטבעית של התכנסות בחזרה אל התא המשפחתי ההגרעיני  לקבלת תמיכה ועזרה במשבר, ההחרפה וההעצמה של רגשות וטענות מתקופת הנישואין כנגד חותן/נת והקשר המתחזק והמשמעותי של נכדים וסבים בעידן הנוכחי מביאים לפתחו של בית המשפט תובענות שונות אשר מגישים סבים בתביעה נרגשת ונוגעת ללב לאפשר להם קשר עם נכדיהם.
תמונת הראי של תביעה  כזו הינה הדרישה לכפות על הורים לאפשר לילדיהם קשר עם אנשים שהם אינם מעוניינים שיהא להם קשר איתם.
עיון בפסקי דין שונים בתחום מגלה  משפחות בתהליך קשה אשר סחף אליו סבים ונכדים בעל כורחם:
אם שהתאלמנה מבעלה ואשר נתונה בסכסוך עסקי עם הורי בעלה המת ויצרה נתק בינם לבין נכדיהם.
בעל ואב שאשתו  התאבדה ואשר ניתק בין בנותיו להורי אשתו המתה .
אשה אשר ילדה תינוק לגבר אשר נעלם מהארץ ומחייה, ואין לו כל קשר לילדתו והיא נתונה מול הוריו אשר מבקשים לכפות עליה קשר עם נכדתם התינוקת.
כל תביעה ומסכת החיים העומדת מאחוריה ושאלות קשות של כאב הורים על בתם שנטלה את חייה המצרף אליו את הנתק מנכדיהם בבחינת עונש כפול, מול רצונו של האב לנתק את בנותיו מהאירוע הקשה לפי הבנתו ובדרכו, ולהמשיך בחיים.
אשה המענישה את הוריה באמצעות ניתוק ילדיה מהם עקב סכסוך שפרץ ביניהן, המעמיד את כאבה של הבת/האם אשר אינה רוצה כל קשר בין אמה לילדיה מול כאבה של הסבתא אשר חילוקי דעות עמוקים עם בתה הטילו עליה גם אבדן של נכדיה.
ועוד ועוד..
חלק מהסכסוכים נפתרים באמצעות יחידות הסיוע של בית המשפט, גישורים ומטפלים משפחתיים.
חלק מהסכסוכים "נפתרים" כאשר צד אחד לסכסוך נכנע לצעדי השני מסיבות שונות.
חלק מהמקרים ממשיכים ומגיעים לבתי המשפט.
השאלות  קשות ומורכבות:
עד היכן יכול בית המשפט להתערב ולהיכנס לתא המשפחתי, להפר או לצמצם את האוטונומיה של ההורים  בכפיית קשר עם סבים.
האם כפייה שכזו לא תוביל לקונפליקט מתמשך והרסני בתוך התא המשפחתי בין ילדים להוריהם .
מה טומן בתוכו פוטנציאל נזק גדול יותר: הפגיעה והביטול של שקול הדעת ההורי או המחיר שישלם נכד ו/סבא עקב הנתק ביניהם.
עד כמה אכן ניתן לקבוע בשם זכויות וטובת הילד כי על ההורים להפגיש בינו לבין בן משפחה עימו ההורה נתון בסכסוך.
עוד עולה החשש מבן/בת , אשר במהלך חילוקי דעות עם הוריו משתמש ביצירת קשר עם הסבים, בניגוד להסכמתם וכחלק מזכויותיו, כמכשיר ניגוח המחריף את הסכסוך מול הסבים וגם בתוך התא המשפחתי.
להורים המגדלים את ילדיהם כוח רב להשפיע על דיעותיהם, מהלך חייהם, קשריהם המשפחתיים ובכך גם על הקשר עם הסבים, של ילדיהם.
הדבר אמור לגבי קטנטנים אשר ההורים הם שאמורים לקחת ולהביא אותם או לדאוג להתניידותם והן על בגירים שהם חלק ממארג משפחתי , אשר גם אם אינם זקוקים לו לצורך התניידות, הם עדיין חלק ממנו .
הקונפליקט בין המעגל המשפחתי המצומצם למעגל המשפחתי הרחב יותר הם סלע מחלוקת משפטי, פרקטי וערכי , אשר לדידי אין לו תשובה חד משמעית.
עם זאת: עצם קיומה של זכות בדין לתבוע קשר בין  סבים לנכדיהם בבית המשפט, בניגוד ובשונה מרצון הוריהם, מהווה שינוי בתפישה ובגישה. קיומה של הזכות   מעניק  מעמד לסבים בחיי נכדיהם בלא תלות, בהכרח, ברצונו המוחלט של הורי הילדים.